כולם מוזמנים…בואו בהמוניכם…
Tomorrow night Is the opening…a new exhibition about the male visuality through female camera lens.Female gaze.
I curated it. I participate,among seven other photography and video artists. Eight women…
Wish you were all here to celebrate with me.
We are all fashion victims.
The fashion mannequins are gazing at us, standing still and so well dressed at the shops windows , they seem sometimes as lonely as can be. Fashion looks like an empty, somewhat absurd goal to reach, and make no mistake, I’m a fashion victim as much of everyone else. Being a woman and all, with the endless possibilities all around us…
So next time you window shop for your next fashion goal, have a closer look at the window dolls…aren’t they so very human in their ridicule elegance ???
כולנו קרבנות אופנה. נשים כנראה יותר מגברים. שטיפת המוח הקפיטליסטית אופפת אותנו בלי לתת מנוחה. סיבוב חלונות ראווה
הוא נחמה לעיניים ומרגוע לכרטיס המגוהץ תדיר. או לא. אך כולנו משוועים לאופנה, מעשית או מנטלית, בזבזנים
או חסכנים. ומה על בובות חלון הראווה המסכנות.הדוממות. חושפות בשקט כנוע את הגוף בצבע שעווה חמה. נחשפות ללגלוג הקיומי
המתמיד הזה. חגיגיות מבלי ללכת לשום מקום. מבלי לממש שום פנטזיה. הסתכלו עליהם בפעם הבאה שאתם נעצרים מול חלון אופנתי
מפתה.
לפעמים גם בובות מעוררות חמלה,נוגעות בנימי הנפש, מרמזות לנו בשתיקתן הסטואית, שהבדיחה היא עלינו…
Espresso anyone?
סופשבוע קצת אחר. נסענו לפסטיבל יערות מנשה, בהרכב משפחתי. כשנכנסים לפסטיבלים מסוג זה
יש תחושה שהזמן עמד מלכת. אנשים בסתלבט, מחייכים אחד לשני, מתגפפים, מטופלים בילדים
זוללים נודלס ועוד, ורוקדים בתזזית לקצב המוזיקה המעולה שהייתה. לא רק מוסיקה. פינות יצירה.
דוכנים לאוכל ולממכר שמונצעס, אמנות בטבע, ערב שירה קסום עם תאורת לייזר מתפרקת
לריצודי אורות ירוקים.בלילה קר. ביום חום אימים. ובכלזאת זה לא מורגש. החיוך על השפתיים
כמעט לא נמחק. והנוף מסביב מקסים. רק הדרך קופצנית,מעלת אבק,לא סלולה ולא זרועה. בלילה
כמעט הלכנו לאיבוד. קפסולת הזמן הזו אפפה אותנו מעדנות, ריחפנו עם כולם, כמו קומונת אנרגייה
ירוקה. פיס אנד לאב אנד רוקנ’רול.אחר-כך חוזרים לתל אביב וקוראים על כל המסכנים שנדקרו על כלום בסוף השבוע הנמהר הזה. .מזל שיש מוסיקה.
This weekend I was in a music & art festival in 
the near north of the country.
It took place in the forest,great nature,excellent music,food,children,dance,poetry reading,camping (not me). Festival atmosphere. Not so much sex and drugs and rock’n'roll, but defenately lots of good music.
People were happy and relaxed, and as the time passed by, I felt like entering a time capsule.
ר’ גם:
See also:
http://mickrobi.wordpress.com/
http://www.facebook.com/anat.gorelrorberger
ברבור. עוף אציל. לובן הנוצות. המקור. המיתולוגיות. מסיפורים לפני השינה ועד
להרפתקאות מתקני הילדים. אז מה אם הברבור אינו אמיתי. סירה דלה על מים עכורים.
בכל זאת נרשמה התרגשות. ובלב העליבות הכל ישראלית היה זה רגע של חסד, צעדים של
מחול חיזור מעודן,הקיים משכבר. הברבורים כובשים את האדם. עם קצת רצון, כל שלולית
תהיה אגם קסום. כל פלסטיק יתהדר בנוצות צחורות. כולנו יצורים קסומים. השמש היא
גלגל אש ענק…
Swan is an elegant bird. Aristocratic as well as mytologic. So what if this time it’s part of a children’s game.
I still feel like entering a legendary lake,watching the white courting dance of the swans.
Even the sun seemed like a huge ball of fire. Let’s enjoy the ride,watch their silence romance
in the mud…
A good haircut is a life saver ,for us women,
For the other sex – a necessity. Not necessary a very pleasent one…
תספורת טובה – עולם ומלואו.
גרועה- גיהנום. נכון ששיער גדל
עוד קלישאות?
לגברים זהו עוד סוג של הכרח.חוץ מהמטרו-סקסואלים
הכל עניין של עידן,השקפה,דאווין,פוזה.
/><img class=”aligncenter size-large wp-image-1009″ title=”" src=”http://myprivatecamera.files.wordpress.com/2012/04/d799d795d79d-d794d7a2d7a6d79ed790d795d7aa-d7aad7a9d7a2d791-2012-052.jpg?w=1024″ alt=”" width=”1024″ height=”683″
A music marathon for ISRAEL 64 indipendence day. Great wheather,good music,nice people,not too crowdy, Rock n’roll .Feeling groovy.
Simon and Garfunkel already sang it.Great occasion for snaps. More to follow.
ביום העצמאות הגענו למרתון המוסיקה של קול ישראל.הכניסה מרחוב הארבעה.הדגלים מתנפנפים.פתאום באה לי אובססיה לדגל ישראל.
כחול לבן זו אחלה קומבינצייה.לרוב לא מצלמים את זה אחרי גיל בית ספר.מקסימום חטיבה.הנה אני חוזרת לאחור.נלהבת.מתחממת מהשמש
המבשרת שהנה הקיץ כבר נושף בדלת.הקור הוא זיכרון רחוק.אנשים בכיף. אוירה קולית.אין מנגלים.יש להקות טובות,מוזיקה מתנגנת בעצלתיים
אל תנוך האוזן.הילדים חוגגים בדרכם.החיים הם נפנוף עשן קל בדרך אל עוד שיגרה מתמשכת.
</